אז נפלתי שדוד

 אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי אותך.

היית כל כך יפה. יופי טהור. חיוך משובב נפש. הקסם הקרין ממך החוצה. מיד הרגשתי את הלב מתרחב.

***

"פטיש חם פטיש חם. ירי בצומת תפוח"

באופן מיידי, ממחשבות על היופי שלך, שעטנו לעבר זירת פיגוע, פעם נוספת. אני בכסא הפראמדיק, מפקד הניידת, ואת באמבולנס הנוסף של החטיבה, חובשת צעירה.

הגענו לאירוע, זירה די מורכבת עם מספר פצועים, אבל לשמחתנו, ללא הרוגים. אנחנו מעניקים טיפול רפואי, עוצרים דימומים. אני מפנה פצוע קשה לבית החולים, האמבולנס השני חזר לחטיבה לאחר שיתר הפצועים פונו על ידי אמבולנסים של מד"א.

כל הנסיעה חזרה חשבתי עלייך. איך היה לך, איך הרגשת. ביום הראשון שלך קפצת ישר לתוך התופת הזו, שהפכה עבורנו לשגרה בחודשים האחרונים.

***

הגענו חזרה לבסיס, השלמנו את כל הציוד החסר, והלכתי לחפש אותך. הייתי חייב לשאול מה איתך. לראות שאת בסדר. הצבא לא באמת השקיע, אז לפחות, במשאבים שקשורים ברפואת הנפש. ובזמן הזה, היה לנפש כלכך קל להתרסק בין כל הפיגועים, הדם והמוות שהיו סביבנו.

מצאתי אותך יושבת מבוהלת בפינת העישון, מגרדת את תווית בקבוק הסודה-אפרסק, בסטרס שלא קשה לזהות. דיברנו על החיים. איך היה בקורס החובשים, לאן רצית להגיע, איך הנסיעה שלך מהבית לבסיס. שטויות מסביב. ואז דיברנו על האירוע הזה.

באופן אירוני, נכנסתי למשבצת המטפל. עברתי איתך את אותו התהליך שעברתי בעצמי מהצד השני. דיברנו על התיאור העובדתי של המקרה. מה היה באמת, מה קרה, איך, ומה אנחנו עשינו בכל שלב ושלב. 

השיחה בינינו היתה מאד טובה. היינו משוחררים. ילדים בני 20 שמשחקים במשחק של גדולים. הרגשה של חיים בסרט מוזר שכזה.

***

"היי, אתה יכול לבוא רגע לדבר?"

השעה היתה 4 לפנות בוקר בערך. הטלפון צילצל וזינקתי לענות, מתוך מחשבה שזו הקפצה לאירוע חירום. היית על הקו. התקשרת אליי בקול רועד, מבקשת שאבוא להיות איתך. מיד התארגנתי ובאתי לפינת העישון.

היית מבוהלת. חיוורת. רעדת, אבל לא רק בגלל הקור העז.

דיברנו. שאלתי אם זה בסדר שאשב לצידך. הצעתי לך את הפליז המחמם שלי. חייכת חיוך נבוך שכזה. אני מיד הבנתי שנרקמת פה חברות לא רגילה. לא סתמית. חייכתי בחזרה, ואמרתי לך שאני תמיד כאן בשבילך, לכל דבר. 

בילינו יחד עוד המון זמן במהלך השבועות שחלפו מאותו היום ועד שהשתחררתי משירותי הסדיר. על חלק מהאירועים אכתוב כאן עוד.

אני רק יודע להגיד היום, שאני מצטער על זה שאנחנו לא בקשר גם היום.